הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁלְּךָ / וֶרֶד גִּילִינְסְקִי
אַתָּה שׁוֹתֵק, מַבִּיט בִּי מֵהַמָּסָךְ וְשׁוֹתֵק.
הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁלְּךָ רוֹעֲמוֹת וּמְשַׁתְּקוֹת.
אֲנִי רוֹצָה לִשְׁמֹעַ אוֹתְךָ, אֶת קוֹלְךָ.
דַּעְתְּךָ, מִילוֹתַיִךְ חֲשׁוּבוֹת לִי
וְאַתָּה שׁוֹתֵק, צוֹבֵט בְּלֵב, הַלֵּב צוֹעֵק,
לֹא אוֹמֵר מִלָּה, פָּשׁוּט מַבִּיט וְשׁוֹתֵק.
שׁוֹאֶלֶת שְׁאֵלוֹת וְאֵין תְּשׁוּבוֹת.
שְׁאֵלוֹת נִשְׁאָרוֹת שְׁאֵלוֹת, לְלֹא תְּשׁוּבוֹת.
אֲנִי מִתְנוֹעַעַת בְּחֹסֶר שֶׁקֶט.
מִסְתַּכֶּלֶת בּוֹהָה בַּמָּסָךְ אוּלַי תָּבוֹא תְּשׁוּבָה
אוּלַי הִיא כְּתוּבָה וְלֹא שָׁמַעְתִּי
וְאַתָּה שׁוֹתֵק. שׁוֹתֵק שְׁתִיקָה מַקְפִּיאָה.
וַאֲנִי רַק מְבַקֶּשֶׁת מִלָּה, תְּשׁוּבָה
וַאֲנִי רַק מְבַקֶּשֶׁת יַחַס, לֹא לְהַרְגִּישׁ מָסָךְ.